תחבורה ציבורית חשמלית – מתקדמת לאט אבל בטוח?

תחבורה ציבורית חשמלית היא דבר ישן. נשמע מפתיע? זה התחיל עוד במאה ה-19, עם ניסיונות ראשונים בהפעלה מסחרית של רכבת קלה ברוסיה ובגרמניה. נכון לתחילת 2025, נראה שתחבורה ציבורית חשמלית היא לא רק חלק מהעבר שלנו, אלא גם חלק חשוב מהעתיד! כולנו שמענו על רכבים מונעים בגז, על חידושים בהנעה מבוססת מימן, צוללות גרעיניות ומה לא? אבל אין מתחרים כך נראה למקור כוח אחד מיוחד, מבחינת היקף היישום והצלחתו לאורך שנים רבות כל כך: החשמל. החל מרכב חשמלי פרטי ועד רכבת עם קרון חשמלי – זהו אולי מקור האנרגיה הבולט ביותר בחברה האנושית. עם זאת, תחבורה ציבורית מבוססת חשמל היא עדיין נושא מורכב. במה זה מתבטא? ומה צפוי בעתיד? 

Image by TEHILA HAREL from Pixabay

יתרונות התחבורה הציבורית

לתחבורה הציבורית יתרונות רבים. היא חוסכת כסף לציבור, מצמצמת את סך כל הרכבים שעל הכביש ולכן גם את הצפיפות בדרכים ובתוך הערים ואת היקף התאונות. זהו גם פתרון חיוני, למי שאינם יכולים לנהוג בעצמם מסיבות שונות. התחבורה הציבורית אפילו טובה לשיפור הבריאות והכושר, מאחר שהיא מעודדת הליכה ושימוש באופניים במקום ברכב ממונע. 

למה דווקא חשמל? 

חשמל הוא כידוע פתרון "ירוק" ומשמעות הדבר בין השאר שיפור באיכות החיים, פחות זיהום אוויר ופחות רעש. תחבורה ציבורית מבוססת חשמל היא לרוב גם קלה יותר לתחזוקה וזולה יותר. 

אגב, ברחבי העולם ידועה מזה שנים ה"חשמלית" – כלי רכב ציבורי שנע על מסילה, אם כי בתוך הערים עצמן ובאופן שמשתלב עם כלי הרכב האחרים. מבחינת מונחים, חשמלית היא מעין סוג של “רכבת קלה". בכל מקרה, מקור האנרגיה הנפוץ ביותר ברכבים אלה הוא חשמל.  

היכן מיושמת בארץ תחבורה ציבורית חשמלית?

דוגמאות בולטות במיוחד למצב התחבורה הציבורית המקומית מבחינת חשמל, הן 

• אוטובוסים חשמליים – שמפעילות חברות בולטות כאגד ודן, בעיקר בערים הגדולות.
• רכבת ישראל – שמיישמת את הנושא מזה זמן רב ובהדרגה, בצעדים כגון שילוב קטרים חשמליים. 
• רכבת קלה חשמלית – בירושלים ובתל אביב.

תמונת המצב מבחינה זו מתקדמת בהתמדה, כחלק ממדיניות רשמית של קידום תחבורה ציבורית יותר ידידותית לסביבה. במרץ 2025 למשל, התפרסם כי סופרבוס זכתה במכרז להפעלת קווי תחבורה ציבורית באשכול גוש דן, במסגרתו היא תפעיל 430 אוטובוסים חשמליים.  

הפרטי והציבורי – משלימים זה את זה

התחבורה הציבורית הולכת יד ביד עם התחבורה הפרטית. שני התחומים משלימים זה את זה. יש מי שמשתמשים רק בתחבורה ציבורית, יש מי שרק בפרטית ורבים כמובן משלבים את שתי האפשרויות. לכן, כניסת הרכבים החשמליים לשימוש פרטי משפיעה גם על עתיד התחבורה הציבורית, כולל החשמלית. האפשרות של רכישת רכב חשמלי הופכת נוחה וזולה יותר מיום ליום. זהו סוג רכבים שעשוי להקל על הנהג, ביחס לרכבים מבוססי מנוע בעירה פנימית. במיוחד בשילוב התקנת עמדת טעינה ביתית, אשר חוסכת את הנסיעות התכופות לתחנת הדלק. הרי לנהג של רכב רגיל אין את האפשרות להתקין בביתו עמדת תדלוק.   

תחבורה ציבורית חשמלית רחבה – המהמורות שבדרך 

יש לרכב חשמלי יתרונות וחסרונות שונים. מצד החסרונות – מעבר לתחבורה ציבורית מבוססת חשמל דורש השקעה מורכבת בתשתיות, דבר שבהכרח לוקח לא מעט זמן וכסף. המעבר גם דורש מהמדינה לבצע תכנון מורכב ארוך טווח, שהוא במידה מסוימת הימור. למשל – מה אם בעתיד הקרוב  מקור האנרגיה המוביל ישתנה, למשל למימן (שכבר מתחיל להיכנס לארץ באוטובוסים)? כמו כן, תכנון התחבורה חייב להשתלב היטב עם תכנון עירוני בכלל, שהוא אתגר ממש לא פשוט. רכבים ציבוריים חשמליים גם תלויים ברשת החשמל ובזמינותה. האתגר הבולט ביותר כנראה, הוא שתהליך ייצור הסוללות לרכבים חשמליים וההיפטרות מסוללות ישנות, הם במידה רבה ההפך מ"ירוק", אורך חיי סוללה ברכב חשמלי הוא 10-12 שנה. זה אולי נשמע הרבה, אבל בסופו של דבר הסוללות מסיימות את חייהן והיקף הסוללות הולך ומתרחב.

מאיצים לעתיד 

המגבלות שהזכרנו ומגבלות נוספות בתחום זה נפרצות בהדרגה. זאת, תודות להשקעה העצומה שיש כיום במחקר ופיתוח בנושא הרכבים החשמליים, מגורמים רבים בכל רחבי העולם. כולל גורמי אקדמיה, עסקים ומדינות. ישנו קונצנזוס לגבי חשיבות שיפור התחבורה הציבורית ובמידה רבה, קונצנזוס לגבי יתרונות התחבורה החשמלית. את האופטימיות בנושא זה אפשר בהחלט לבסס, גם על ניסיון רב שנצבר בתחום אחר ומעט מפתיע: 

מה דעתכם – האם פלסטיק מזהם? אולי ידידותי לסביבה? האם צריך למצוא לו תחליף? הפלסטיק נמצא בשימוש נרחב מזה שנים רבות וידוע שהוא חומר מלאכותי, שלא בנוי להתפרק באופן טבעי ובטוח. בשונה מחומרים טבעיים. גם בנושא זה ישנם מאמצי מו"פ גדולים מאוד ומתמשכים והתוצאה מרשימה – בעולם הפלסטיק מתחוללת מהפכה מתמשכת. היא אולי פחות מעניינת את הציבור הרחב, וודאי ביחס לרכבים חשמליים, אך התמונה לגבי הפלסטיק אכן משתנה מהקצה לקצה. אמנם בהדרגה, אך בהתמדה. וכעת לפואנטה: תהליך דומה עשוי וסביר שיתרחש גם בנושא הרכבים החשמליים, כולל בתחבורה הציבורית. כיצד? קודם כל בכך שטכנולוגיית הסוללות (לרכב חשמלי ולמטרות נוספות) משתפרת בהתמדה, כולל פריצות דרך מפתיעות ו"ירוקות".  

הנה עוד כמה מחשבות אופטימיות לקראת סיום: בישראל בדומה למדינות מודרניות אחרות, כבר ישנה תשתית רחבה של תחבורה ציבורית. מבחינה זו, אין צורך בהמצאת הגלגל מחדש. צריך רק להניע את הגלגלים האלה באופן חדשני – באמצעות חשמל. כלי רכב ציבוריים ישנים שיוצאים מהשרות פשוט מוחלפים בהדרגה בגרסאות חשמליות ותשתיות מתאימות יותר מתווספות עם הזמן. גם הניסיון בשטח נצבר ותורם לקידום הנושא, כאשר יותר ויותר אנשי מקצוע מוכשרים לתחומים אלה ומתנסים בהם בפועל. כך שניתן לומר שהמדינה לא מתחילה מאפס – אין צורך ליצור תשתיות תחבורה ציבורית חשמלית יש מאין. מנקודת מבט זו, מדובר יותר על אבולוציה של תשתיות התחבורה מאשר על רבולוציה. כלומר זו התקדמות הדרגתית מתמשכת ואפילו התקדמות טבעית. 

בשורה התחתונה, נראה שהתחבורה הציבורית החשמלית תתפוס מקום הולך וגדל בנוף העירוני ובחיינו. זיהום האוויר והרעש יצטמצמו, אינספור חידושים ישפרו את המצב, יבטלו חסרונות, יפרצו מגבלות ויוזילו עלויות. במילים אחרות – יש עתיד לתחבורה ציבורית מבוססת חשמל!