עמדת טעינה בבית משותף: כמה זה עולה, מי משלם ואיך מקבלים אישור מוועד הבית

אם אתם גרים בבניין משותף ושוקלים לעבור לרכב חשמלי, כנראה כבר שמעתם סיפורים. שכן שמושך כבל מאולתר מהמרפסת, שכנה שמחכה חודשים לתשובה מהוועד, ומישהו שקיבל הצעת מחיר שהקפיצה אותו מהכיסא. אחרי מאות התקנות בבניינים משותפים בכל הארץ, אנחנו יכולים להגיד בביטחון: ברוב המוחלט של המקרים זה פשוט בהרבה ממה שזה נשמע. רק צריך לדעת מראש מה עולה כסף, מי אמור לשלם על מה, ואיך מדברים עם ועד הבית בשפה שהוא מבין.

בדיוק בשביל זה כתבנו את המדריך הזה. ריכזנו בו את המספרים, את חלוקת העלויות, את הבירוקרטיה, וגם נוסח מכתב מוכן לוועד הבית שתוכלו להעתיק ולשלוח עוד היום.

שתי דרכים לחבר עמדת טעינה בבניין משותף

לפני שמדברים על מחירים, צריך להכריע בשאלה הכי חשובה בתהליך: מאיפה העמדה שלכם תקבל חשמל. לרוב הדיירים יש שני מסלולים אפשריים.

המסלול הראשון, והנפוץ ביותר, הוא הזנה פרטית מהמונה הדירתי שלכם. החשמלאי מושך קו ייעודי מלוח החשמל של הדירה, דרך התשתית של הבניין, עד לחניה. היתרון ברור: כל קילוואט שעה שהרכב צורך נספר במונה שלכם, ואין שום התחשבנות עם השכנים.

המסלול השני הוא חיבור לתשתית המשותפת של הבניין. בדרך כלל בוחרים בו כשהחניה רחוקה מאוד מהדירה, או כשכמה שכנים מתארגנים להתקנה משותפת. במקרה כזה מתקינים מונה משנה שמודד בדיוק כמה טענתם, וההתחשבנות מוסדרת מול הוועד. הסברנו על זה בהרחבה במאמר על מונה חשמל לטעינת רכב חשמלי.

כמה עולה עמדת טעינה בבית משותף

העלות מתחלקת לשניים: העמדה עצמה וההתקנה. חשוב להפריד ביניהן, כי כל אחת מתנהגת אחרת לגמרי.

העמדה עצמה: עמדת טעינה ביתית איכותית עולה היום בישראל בסביבות 2,000 עד 2,500 ש"ח. אצלנו למשל, עמדת ZOHAR עולה 2,090 ש"ח ועמדת KEREN המנוהלת עולה 2,390 ש"ח. עוד רגע נסביר למה דווקא בבניין משותף המילה "מנוהלת" שווה לכם כסף אמיתי.

ההתקנה: כאן נמצא כל ההבדל בין בניין לבניין. עלות ההתקנה בבניין משותף נקבעת כמעט לגמרי לפי המרחק בין לוח החשמל לחניה ולפי מורכבות התוואי. התקנה קצרה ופשוטה יכולה להסתכם באלף שקלים בודדים, ותוואי ארוך בחניון תת קרקעי גדול יכול להגיע גם לכמה אלפים. בדיוק בגלל זה מחיר אמיתי נסגר רק אחרי סקר שטח.

אגב, אם החניה שלכם נמצאת בחניון תת קרקעי, יש עוד כמה דברים ששווה לדעת מראש. ריכזנו אותם במאמר על טעינת רכב חשמלי בחניון תת קרקעי.

מי משלם על מה

זו השאלה שמדליקה הכי הרבה ויכוחים באסיפות דיירים, אז בואו נעשה סדר פשוט:

• העמדה וההתקנה: על חשבון הדייר שמתקין. נקודה. הוועד לא אמור לממן את הטעינה הפרטית שלכם, וזה גם מה שמרגיע אותו בדרך כלל.
• החשמל: כשההזנה מהמונה הדירתי שלכם, החיוב מגיע ישירות בחשבון החשמל הרגיל. בתשתית משותפת, מונה המשנה קובע בדיוק כמה תעבירו לוועד.
• תשתית משותפת שמשרתת כמה דיירים: כאן מקובל להתחלק בעלות באופן שווה בין המשתתפים.
• שכן שמצטרף מאוחר: שילמתם על תשתית, ושנה אחרי זה שכן רוצה להתחבר אליה? מקובל לקבוע מנגנון השתתפות הוגן. הטיפ החשוב ביותר במאמר הזה: סכמו את זה בכתב כבר בהתחלה, ותחסכו ויכוח שלם בעתיד.

למה דווקא בבניין משותף שווה לבחור עמדה מנוהלת

כשיש בבניין עמדה אחת, אף אחד לא מרגיש בה. כשיש חמש או עשר, התשתית של הבניין מתחילה להזיע. עמדה מנוהלת יודעת לווסת את העומס בזמן אמת, לתזמן את הטעינה לשעות שבהן החשמל זול, ולתעד בדיוק כמה נטען. בבניינים חדשים רבים זו כבר דרישה מפורשת של חברת הניהול, ובבניינים ותיקים היא פשוט מונעת את הרגע המביך שבו קופץ המפסק הראשי של החניון.

אם המושג חדש לכם, הסברנו הכול במאמר על עמדת טעינה מנוהלת. ואם אתם רוצים לראות איך זה נראה בפועל, זו בדיוק עמדת KEREN שלנו.

אישור ועד הבית: הרבה פחות דרמה ממה שנדמה

נתחיל בחדשות הטובות: החוק בישראל נעשה בשנים האחרונות ידידותי מאוד לבעלי רכבים חשמליים, והתהליך בנוי היום יותר על הודעה מסודרת מאשר על בקשת רשות. את כל הצד המשפטי, כולל המקרים החריגים, פירטנו במאמר על נוהל התקנת עמדות טעינה בבתים משותפים. כאן נתמקד באיך זה עובד בפועל.

בסופו של דבר, הוועד רוצה לדעת דבר אחד: שאף אחד לא נוגע בתשתית המשותפת בלי איש מקצוע, בלי אחריות ובלי ביטוח. לכן מכתב מסודר עם תוכנית חתומה של חשמלאי עושה את רוב העבודה. מומלץ לצרף גם אישור על ביטוח עמדת הטעינה, תוספת שעולה מעט ומרגיעה הרבה.

מכתב מוכן להעתקה: הודעה לוועד הבית

כדי לחסוך לכם זמן, הנה נוסח שעובד. העתיקו, מלאו את הפרטים החסרים ושלחו:

מה עושים אם הוועד מתנגד או פשוט לא עונה

קודם כול, שיחה. רוב ההתנגדויות נובעות מחשש ולא מרוע: פחד מעומס על התשתית, מנזק לרכוש המשותף, או מתקדים שיציף את החניון בבקשות. לכל אחד מהחששות האלה יש תשובה מרגיעה: העמדה מוזנת מהמונה שלכם, מותקנת עם הגנות ייעודיות על ידי חשמלאי מוסמך, ומכוסה בביטוח.

אם גם אחרי שיחה טובה אין תזוזה, במאמר הנוהל שקישרנו למעלה תמצאו את המסגרת החוקית המלאה ואת לוחות הזמנים שמחייבים את הוועד. מניסיוננו, ברוב המקרים עצם הידיעה שקיים נוהל מסודר מספיקה כדי להזיז דברים.

שאלות נפוצות

האם אפשר להתקין עמדת טעינה בחניה לא מקורה?

כן. עמדות הטעינה הביתיות בנויות לעמוד בגשם, באבק ובשמש הישראלית, וההתקנה מותאמת לתנאי חוץ. הרחבנו על זה במאמר האם אפשר להטעין רכב חשמלי בגשם.

כמה זמן לוקחת ההתקנה עצמה?

ברוב המקרים בין שעתיים לחצי יום עבודה, תלוי באורך התוואי ובמורכבות המעבר. את רוב הזמן לוקחת משיכת הכבל, לא העמדה עצמה.

האם צריך הסכמה של כל הדיירים בבניין?

לא. התהליך בנוי על הודעה מסודרת לוועד עם המסמכים הנכונים, לא על החתמת כל דייר. את הפרטים המלאים תמצאו במאמר הנוהל שקישרנו למעלה.

אני שוכר/ת את הדירה. מה עושים?

נדרשת גם הסכמת בעל הדירה או בעל החניה. החדשות הטובות: העמדה נשארת שלכם, ובמעבר דירה אפשר לפרק אותה ולקחת אותה איתכם.

האם העמדה משפיעה על ביטוח הדירה?

בדרך כלל מדובר בעדכון קטן של הפוליסה בעלות נמוכה. כתבנו על זה בהרחבה במאמר על ביטוח עמדת טעינה שקישרנו למעלה.